1955- פגישת דוד בן גוריון, עם ראש הממשלה שרת בשדה בוקר. בפגישה הודיע ראש הממשלה לבן גוריון על ההחלטה למנותו לשר הביטחון.
קרדיט: אתר העמותה למורשת משה שרת.
1955- ישיבה במשרד החוץ בירושלים.
קרדיט: אתר העמותה למורשת משה שרת.
1955- הממשלה הנבחרת בדרכה לבית הנשיא. כדי להציגה בפני נשיא המדינה, יצחק בן צבי. ראשון משמאל, ראש הממשלה דוד בן גוריון, לידו מרדכי בן טוב מאחוריהם ישראל ברזילי והגב' גולדה מאיר, נפתלי פרץ, בכור שיטרית, לוי אשכול, שמשון שפירא, ושרת. קרדיט: לע"מ.
1955- פתיחת מושב הכנסת השלישית. בצילום, שיחה בין ראש הממשלה הנכנס דוד בן גוריון לראש הממשלה היוצא שרת 1955. קרדיט: לע"מ.
1956 - ב-18 ביוני מדיח ראש הממשלה את שר החוץ שרת מן הממשלה, לאחר שזה התפטר, זאת גם על רקע ההתקשרות החשאית של משרד הביטחון עם משרד הביטחון הצרפתי, שהתנהלה מאחורי גבו של שר החוץ שרת והוליכה לרכישת כמויות גדולות של נשק צרפתי תמורת הסכמת ראשי הממסד הביטחוני בישראל לעמוד לימין צרפת במלחמתה במורדי אלג'יריה ובנאצר התומך בהם, וביתר שאת על רקע התגבשות תוכניות צה״ל למלחמת מנע במצרים ( זאת בניגוד לעמדת שרת שגרס שיש להדק את הקשרים המדיניים והביטחוניים עם ארה"ב). ב-21 בספטמבר נענה משה שרת להצעה לבקר בארצות דרום-מזרח אסיה כשגריר של רצון-טוב. מלחמת המנע (״מבצע קדש״) פורצת ב-29 באוקטובר ומפתיעה אותו בעת שהותו בבירת הודו. צה"ל פלש לסיני וכבש את חצי האי בתוך ימים ספורים. ביומנו האישי רשם משה שרת באותם ימים כי בצאתה למלחמת ברירה עלתה המדינה על דרך פסולה בעיניו, אולם נוכח ההצלחה הכבירה של צה"ל, והתוצאות המדיניות והכלכליות החיוביות שהניבה מלחמה זאת, הוא הכיר בכך שהדרך חזרה לזירה המדינית ננעלה לפניו לתמיד. הוא גזר על עצמו שתיקה בנושאים מדיניים והתמסר לפעילות בזירות לא מדיניות.
1956- תהלוכת עדלאידע בפורים, בירושלים. קרדיט: אתר ארכיון המדינה.
1957 - שרת עמד בראש הוצאת ״עם עובד״ של ההסתדרות הכללית (הוצאת הספרים הגדולה בישראל). משיק את ״ספרייה לעם״, מפעל הדגל של ההוצאה, וכהן כיו"ר המוסד החינוכי-עיוני "בית ברל".
1959- בבחירות לכנסת הרביעית בירושלים.
קרדיט: לע"מ.
1959- קמפיין בחירות. בצילום, חבר הכנסת שרת, נושא דברים בפני עולים חדשים מעירק, ברמת גן. קרדיט: לע"מ.
1960- שרת ואשתו ציפורה.
קרדיט: אתר העמותה למורשת משה שרת.
1961- נבחר ליושב-ראש ההסתדרות הציונית והנהלת הסוכנות היהודית ( כדי להתמודד עם בעיות הקיום היהודי בתפוצות). שולל בישיבת מרכז מפא״י ב-5 בפברואר את תביעת דוד בן-גוריון להדיח את פנחס לבון מכהונתו כמזכ״ל ההסתדרות (״נאום הפחד והחשבון״).
1965 - בוועידת מפא״י העשירית ב-12 בפברואר מותח ביקורת קשה על התנהלות דוד בן-גוריון (״נאום כיסא הגלגלים״) ועומד לימין ראש הממשלה לוי אשכול, המסרב לתביעת דוד בן-גוריון להמשיך לעסוק בפרשת ה״עסק ביש״.
נאום כיסא הגלגלים: בשנה האחרונה לחייו, לאחר שכבר נתנה מחלת הסרטן אותותיה הקשים בגופו, חרג משה שרת משתיקתו בשאתו את אחד מנאומיו רבי ההשפעה והזכורים ביותר. היה זה כאשר בוועידת מפא"י ב-1965 שלל נחרצות את תביעת דוד בן-גוריון לכונן ועדת חקירה ממלכתית לחקירת ה"עסק הביש", קרא לו להאזין לרחשי הציבור, שנפשו נקעה מעיסוק מוגזם בפרשה זו, ותבע ממנו לא לכפות דעתו על הכלל תוך איומי פרישה. רוב צירי הוועידה הצביעו נגד דוד בן-גוריון, אשר פרש והקים מפלגה חדשה. הקרע בין משה שרת ודוד בן-גוריון לא נאחה מעולם.
1965- מגיע לוועדה בת"א בנואם את נאום כיסא הגלגלים. קרדיט: אתר העמותה למורשת משה שרת.
משה שרת נפטר ב-7 ביולי 1965 בעודו מכהן כיו"ר הנהלת הסוכנות היהודית.
מת ממחלת הסרטן ב-7 ביולי (ז' בתמוז תשכ״ה). נטמן, לפי צוואתו, בבית הקברות הישן של תל אביב, שם קבורים סבתו, אביו ואמו ושתי אחיותיו וגיסיו רבקה ודב הוז, עדה ואליהו גולומב. לימים נקברה רעייתו צפורה לידו (שנפטרה ב- 1973) והשאיר אחריו, שני בנים (יעקב וחיים) ובת (יעל).
1964- מקבל אזרחות כבוד של העיר ירושלים.
קרדיט: אתר העמותה למורשת משה שרת.
1965- מסע ההלוויה של שרת, רח' אלנבי ת"א.
קרדיט: אתר העמותה למורשת משה שרת.
1965- בכניסה לבית הקברות נסיעת הארון, בת"א.
קרדיט: אתר העמותה למורשת משה שרת.
1985- מצבת שרת ואשתו ציפורה.
קרדיט: אתר העמותה למורשת משה שרת.
קצת מעבר, שרת התעניין במוזיקה, בכתביו עשה איורים של תווי נגינה, ושנים רבות לאחר שנפטר גם נינתו תועדה במעריב באותו כלי שנהג לנגן בו רבות ( קלרינט).
קרדיט: משפחת שרת
1953- שרת בשירה בציבור בנייני האומה בי"ם בסיום הקונגרס הציוני ה-23.
קרדיט: אתר העמותה למורשת משה שרת.